שלום לכולם,
בניוזלטר הזה, לאור שאלות ובקשות מלקוחותינו, נדבר על "נכסים לא סחירים".
בשנים האחרונות אנחנו שומעים את המושג הזה יותר ויותר בתחום ניהול ההשקעות של הציבור, הן בקרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים והן בקופות הגמל ובפוליסות ההשקעה.
אז מה הכוונה בנכסים לא סחירים והאם זה טוב לנו או לא ? נכסים לא סחירים: נכס שאינו נסחר בבורסה מוסדרת בארץ או בחו"ל או במילים אחרות, נכס שאינו ניתן לקניה בלחיצת כפתור…
דוגמאות לנכסים לא סחירים:
השקעות ישירות בתשתיות – פרויקטים גדולים שזקוקים להון רב בתחילת הדרך ומייצרים הכנסות שוטפות לאחר סיומם. לדוג' מימון הקמת מנהרות הכרמל, מימון פיתוח כביש 6 , מימון תחנת
הכוח דליה אנרגיות וכדומה.
השקעות בנדל"ן– השקעה בקניונים, בנייני משרדים ומגורים בארץ ובחו"ל, נדל"ן מניב וכד', ניתן לראות פרסומים כמעט כל חודש על רכישות של בניינים ופרויקטים גדולים של חברות הביטוח בארץ ובחו"ל.
אג"ח לא סחיר– כידוע, אגרות חוב מהוות מרכיב מהותי בחיסכון שלנו, בדר"כ ההיכרות שלנו עם אפיקי האג"ח הממשלתי והקונצרני מוגבלת לאלה הנסחרים בבורסה לני"ע, אולם מחוץ לכותלי הבורסה ישנו עולם נוסף ורחב של איגרות חוב המקוטלגות בשם "אג"ח לא סחיר".
היתרונות באג"ח לא סחיר הם גם למנפיק וגם לרוכש (הרי אם לא כך היה לא היתה מתבצעת עסקה), היתרונות למנפיק (למגייס ההון) הם בעיקר אפשרות גיוס זולה יחסית מאשר הנפקת אג"ח בבורסה שהיתה דורשת ממנו הוצאות גדולות והליך די ארוך ומסורבל של פרסום תשקיף לפני ההצעה לציבור ולרוב גם קבלת דירוג אשראי מטעם אחת מחברות הדירוג או איתור בנק בארץ או בחו"ל שיהיה מוכן להלוות לו סכום כל כך גבוה בריבית שתהיה אטרקטיבית לשני הצדדים.
גם לגופים המוסדיים (המלווים) קיימים יתרונות ברכישת אג"ח שכזה, ראשית הריבית על אג"ח לא סחיר גבוהה יותר מריבית על אג"ח סחיר בבורסה מעצם קבלת פרמיה על אי סחירותו. לגופים שהשקעותיהם הן לטווח ארוך ובעלי מאפיינים של זרימת כספים שוטפת (לדוג' קרנות פנסיה), אי הסחירות במשקלים הנכונים אינה מהווה בעיה . בנוסף, התנודתיות באג"ח לא סחיר נמוכה יותר מאחר ואינו מתומחר באופן יום יומי .
הלוואות לא סחירות – בדומה לאג"ח לא סחיר קיימות גם הלוואות לא סחירות, ההבדל ביניהן לאג"ח לא סחיר הוא שבדרך כלל ההלוואות הלא סחירות ניתנות מגוף מלווה אחד ולא מכמה גופים כמו באג"ח הלא סחיר כך שאין אפשרות בדרך כלל לסחור ביחידות האג"ח מול גופים מוסדיים אחרים וההלוואה אינה ניתנת למכירה מחוץ לקופה (לפני כחודש התפרסמה בעיתון כי חברת ילין לפידות נתנה הלוואה לחברת הבניה "גינדי" בריבית של 12% המבוססת על ביטחונות פרוייקט שרונה).
מוצרים מובנים – בקטגוריה של האג"ח הלא סחירות ניתן למצוא גם מוצרים מובנים (היו מאד פופולריים לפני משבר "הסאבפריים"), בעקבות המשבר אנחנו רואים אותם פחות כיום, מוצרים שבנויים על יצירתיות פיננסית (חיבור, גידור ושילוב של מוצרים שונים לכדי מוצר אחד).
אג"ח מיועדות– אג"ח שהנפיקה המדינה בריבית של 4.86% צמוד מדד, כאשר אגרות אלה מיועדות לקרנות הפנסיה על מנת לייצר לקרנות הפנסיה עוגן בהשקעות, משקל האג"ח בקרנות הוא כ-30% ולאחרונה השיתו רפורמה באופן הקצאתם לעמיתים (יורחב על העניין בניוזלטר הבא).
קרנות השקעה פרטיות (פריוויט אקוויטי) וקרנות גידור – ישנם סוגים רבים ומגוונים של קרנות השקעה וגידור הנבדלים בהתמחויות שונות באסטרטגיות שונות החל מרכישת חברות לצורך השבחת ערכן ומכירתן דרך התמקדות במניות ואג"ח של חברות בקשיים כלכליים או במצבים מיוחדים וכלה במימון עסקאות ממונפות (LBO). תעשיית קרנות ההשקעה והגידור מונה כיום אלפי קרנות המנהלות מיליארדי דולרים בעולם, גם בארץ תעשיה זאת הולכת ומתפתחת מאוד בשנים האחרונות.
קרנות הון סיכון– קרנות הון סיכון מתקשרות לרבים בארץ לתחום ההיי-טק מה שלא מפתיע במדינתו שחווה פריחה טכנולוגית מדהימה בעשורים האחרונים. על פי הגדרתן, קרנות הון סיכון משקיעות כספים במיזמים אשר הסיכון בהם הוא גבוה מתוך ציפייה לתשואות גבוהות במקרה של הצלחת חלק מאותם מיזמים. הרעיון מאחורי הקרנות הללו הוא בכך שאפילו אם רק חלק קטן מהמיזמים הללו יצליחו, הם יפצו על מיזמים שלא צלחו ועדיין ייצרו תשואה גבוהה למשקיעים. בימים אלה מקים משרד האוצר ביחד עם כמה גופים מוסדיים קרנות שישקיעו במיזמי היי טק ישראליים ויהיו פתוחים להשקעה של הציבור הרחב, קרנות אלה לאו דווקא מיועדות להשקעה של הגופים המוסדיים ויותר מיועדות לשתף את הציבור הרחב בהצלחות ובפריחה שחוות חברות ההיי טק הישראליות בשנים האחרונות.
אז איך משערכים אג"ח לא סחיר:
הצגת הנכסים בהם מושקעים הנכסים המוסדיים חייב להיות בשווים ההוגן (FAIR VALUE) על מנת להבטיח שצבירת רווחים או הפסדים לחשבונות החוסכים תשקף את ערכם הכלכלי
של נכסים אלו. באוגוסט 2013 יצאה טיוטה של משרד האוצר מתוקף פיקוח על שירותים הפיננסים לגבי שיערוך הנכסים הלא סחירים. במכרז שנעשה זכתה חברת "מרווח הוגן" להיות החברה
שמשערכת נכסים אלה על פי תקנות ונוסחאות ברורות . לא נוכל לפרט את כל התקנות לשיערוך הנכסים החל משמאי מקרקעין וכלה באנשי פיננסים, רצ"ב קישור לטיוטת שיערוך הנכסים:
https://www.fsi.co.il/he-il/general/download-manager.asp?ID=458
מהם היתרונות בשימוש בהשקעות לא סחירות?
הגנה מפני תנודתיות: ההשקעה בנכסים לא סחירים מעניקה ערך מוסף ויציבות להשקעות במוצרים השונים מכיוון שאינן חשופות לתנודתיות קיצונית של השוק שלעיתים נובעת ממניעים לא רציונלים או כלכליים לדוג' פדיונות כבדים מקרנות הנאמנות שנובעים מפאניקה בציבור.
פיזור השקעות נרחב: השוק הסחיר בארץ בכלל ושוק האג"ח בפרט קטנים מדי מלהכיל את כל השקעות הציבור דרך קרנות הפנסיה, ביטוחי המנהלים, תיקי ההשקעות וכד'. אפשרויות השקעה בשוק הלא סחיר מאפשרות למנהלי הקופות להרחיב את פיזור החוב בקופות ולהגיע ללווים חזקים שאינם נמצאים בשוק הסחיר.
אפשרויות לייצר תשואה עודפת:
בשוק הלא סחיר ניתן למצוא אפשרויות השקעה עם תשואה גבוהה ויציבה.
יתרון זה בא לידי ביטוי במיוחד בשנים האחרונות כאשר הריבית בשוק שואפת לאפס ותשואות האג"ח הסחיר הן הממשלתיות והן הקונצרניות נמצאות בשפל היסטורי.
חשוב לציין שלמרות היתרונות הלא מבוטלים שיש לנכסים לא סחירים, השקעה בהם דורשת מיומנות גבוהה, מקצועיות, ניסיון רב והקצאת משאבים רבים, על מנת לבחור את ההשקעות הנכונות וגם כאן, כמו בשוק הסחיר, לעיתים ההחלטות הן טובות ולעיתים פחות.
האפשרויות להשקעה גם בנכסים לא סחירים בנוסף לנכסים הסחירים, ללא ספק פותחת עבור מנהל ההשקעות כר השקעות גדול ומגוון יותר מאשר למנהל ההשקעות שאינו מורשה לרכוש אותם (לדוג' מנהלי תיקי השקעות וקרנות נאמנות), אולם יש חשיבות מרובה להתמקצעות בניתוח הנכסים ולמרות היתרונות הרבים המצוינים לעיל אין השקעה בנכסים לא סחירים מהווה ערובה לתשואות גבוהות במוצרים השונים, ברבים מהנכסים הלא סחירים מגולמות רמות סיכון גבוהות ושיערוכם יכול לרדת לא פחות ואף יותר מהשקעות סחירות אחרות בפרט שתוואי הריבית במגמת עלייה ושיעורי ההיוון שלהם משתנים.
לסיכום, ניתן לומר שללא ספק למוצרים שבהם קיימת האפשרות להשקעה בנכסים לא סחירים יש יתרון על פני המוצרים שאין באפשרותם להשקיע בהם (מפאת הרגולציה) וכאשר אנחנו בוחרים את מוצר ההשקעה הנכון עבורנו מומלץ לתת על כך את הדעת כעוד חלק ממכלול הקריטריונים להחלטה.
המוצרים שיש בהם אפשרויות השקעה של נכסים לא סחירים:
קופות גמל מסורתיות וקופות גמל להשקעה, קרנות השתלמות, קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים, פוליסות השקעה פרט ופוליסות השקעה גמל.
מוצרי השקעה שאינם יכולים לרכוש נכסים לא סחירים:
תיקי השקעות, קרנות נאמנות.